einav102021
ח'
שיעור
תנ"ך

מטרות

התלמיד יבין את הפרק הנלמד– מלכים א', י' 1-13.
התלמיד יידע להתמודד עם טקסט מקראי (חוק המלך, דברים י"ז).
התלמיד יבין את הקשר המשולש בין שלמה, מלכת שבא וחירם מלך צור.
התלמיד יבין את חשיבותה של הדיפלומטיה בין המדינות.
התלמיד יביע את עמדתו בנושא - אינטרסים כלכליים מול אינטרסים מדיניים מול אינטרסים אישיים – מה רוצה כל אחת מהדמויות?
התלמיד יביע את עמדתו בנושא השגת מטרות תוך שימוש בכוח, במוח או בלב?
התלמיד יפתח יכולת קריאה ביקורתית במקורות וידע להעריך ולשפוט את תפיסת העולם העולה מהם.
התלמיד ייחשף לדילמות מוסריות הנובעות מהפרק: שלמה מפרק את הברית עם חירם לטובת מלכת שבא.

פתיחה (10 דק')

יחידה זו עוסקת בסוף מלכותו של שלמה. נתחיל דווקא משיא תפארת מלכות שלמה, כאשר שמו נודע בעולם כולו ומלכת שבא מגיעה לביקור. נלמד על האינטרסים הכלכליים והדרכים הדיפלומטיות להשיגם, הן מצידו של שלמה והן מצידם של חירם מלך צידון ומלכת שבא.
לבסוף נמשיך ונלמד על חטאיו של שלמה נבחן את המקור שעליו עבר שלמה – משפט המלך, ונראה כיצד הוא משלם את המחיר היקר מכול – ממלכתו נקרעת מעליו ומתחיל פיצול בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל.

נסו להיזכר במשהו שממש רציתם – האם הצלחתם להשיג אותו? איך עשיתם זאת?

דוגמאות לתשובות אפשריות: רציתי העלאה בציון, רציתי עבודה נוספת מהמורה במקום מבחן שנכשלתי, רציתי מתנה מאמאבא, רציתי שחברה תבוא איתי למסיבה כשהיא לא רצתה לבוא.

איך משיגים: מבקשים, פונים שוב ושוב למורה / להורה (מלחמת התשה), כועסים אם החברה לא מסכימה וכו’.

 

 

רקע:

המלך שלמה, בן דוד ובת שבע, מלך על ישראל כ- 40 שנה. בתקופת שלטונו שרר שלום בארץ. שלמה נשא נשים רבות, נוכריות, ובכך פיתח קשרים פוליטיים יציבים עם הממלכות השכנות. הפרקים הקודמים בספר מלכים מתארים את עושרה והתפתחותה של ממלכת שלמה.את מפעלי הבנייה של שלמה שבנה, את בית המקדש הראשון בירושלים, את ארמון המלך וחומת ירושלים.

הפרק שלפנינו מתאר את ביקורה של מלכת שבא בירושלים. פרשה זו מדגימה את הכתוב על שלמה בפרקים הקודמים. כשעלה לשלטון ה’ העניק לו חכמה עפ”י בקשתו, ה’ נענה לבקשה ואכן שלמה היה חכם וכל העמים רצו לשמוע את חכמתו. החכמה מוצגת בפרק כאמצעי להצלחה, לעושר ולהשגת יוקרה בין לאומית. גדולת שלמה מתבטאת בחכמה ובעושר, הכוח הפוליטי והכוח הצבאי הם תוצאה מכך.

ממלכת שלמה שהשתרעה מים סוף ועד לצפון סוריה, אפשרה לו לשלוט ולפקח על הדרכים הבין לאומיות החשובות ועל נאות מדבר ומרכזי מסחר כדמשק וכתדמור, שבהן התנהל סחר ערב.

גוף (60 דקות)

נקרא את פסוק א’ מפרק י’. אכתוב על הלוח את הפסוק על הלוח:

 

מיהן הדמויות בפסוק זה?

תשובות: מלכת שבא, שלמה, ה’.

מה הקשר בין הדמויות? מה אתם יודעים על הדמויות?

תשובות: שלמה מאמין בה’, מלכת שבא היא מלכה באתיופיה, שלמה מלך ישראל.

היכן נמצאת ממלכת שבא?

המקרא אינו אחיד בדעותיו לגבי מקורו של שבא ומיקומו, אך ככל הנראה יש לזהות את ממלכת שבא באזור חצי האי ערב. ממלכה ערבית, כיום תימן. יוסף בן מתתיהו טוען כי שבא שכנה במזרח אפריקה לחוף ים סוף ושמלכת שבא הגיעה מאתיופיה או ממצרים. ממלכת שבא ידועה לנו מכתובות ערביות החל מהמאה השביעית לפנה”ס.

 

קריאת פסוקים 5-1.

הסבר: מלכת שבא מגיעה לירושלים “בחיל כבד מאוד” (בני לוויה או עושר רב), “גמלים נושאים בשמים וזהב רב מאוד ואבן יקרה”.

מדוע מביאה עמה מלכת שבא לירושלים בשמים, זהב ואבנים יקרות?

תשובות:

  • מתנות עבור שלמה, מלכת שבא מראה את עושרה.
  • תשלום עבור זכויות סוחר, מעבר סוחרים.

https://edu.929.org.il/class/8342-2/?mfpw=8355

בפסוקים 1-2 מוזכר אותו פועל כמה פעמים, מהו הפועל?

תשובה: “ותבוא” – כשלוש פעמים נזכר פועל זה בפסוקים 2-1.

מהי המשמעות בכל פעם?

  1. “ותבוא לנסותו בחידות” – היא באה למטרה זו, לבדוק את חוכמתו של המלך שלמה שנודעה בכל האזור.
  2. מגיעה לירושלים
  3. מגיעה אל הארמון ופוגשת בשלמה המלך.  הפועל מבטא את התקרבותה של מלכת שבא אל שלמה.

פסוק 3 – שלמה ענה למלכת שבא על כל חידותיה ושאלותיה. השורש ד.ב.ר מופיע במשמעות שאלה.

מהן מטרות ביקורה של מלכת שבא?

  • עפ”י פסוק 1 – לאמת את “..שמע שלמה..”, משמע, לבחון את חכמתו, הידועה כחכמה על אנושית.
  • קיום קשרי מסחר עם ישראל. המלך שלמה שלט בדרכי מסחר חשובות.
  • רוצה לחבל בברית עם המלך חירם (הסבר בהמשך הפרק).

שיעור שני:

פתיחה: (10 דקות)

 

מקור: אדוארד פוינטר, ביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך, 1890, שמן על קנבס. מאוסף גלריית ניו סאות’ ויילס, מתוך ויקישיתוף

 

נביט בתמונה של המלך שלמה פוגש את מלכת שבא:

https://edu.929.org.il/enrichment/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%94/

התבוננו בציור. כיצד מתואר ארמון שלמה?

תשובות: נשים רבות, זהב, בעלי חיים וכו’.

גוף: (35 דקות)

 

על הלוח:

ד וַתֵּרֶא, מַלְכַּת-שְׁבָא, אֵת, כָּל-חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה.  ה וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם, וּמַשְׁקָיו, וְעֹלָתוֹ, אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה; וְלֹא-הָיָה בָהּ עוֹד, רוּחַ.

 

 

לאחר ש”ראתה” את חכמת שלמה, רואה המלכה את עושרו. תיאור זה בא לידי ביטוי בפסוקים 5-4:

  1. תיאור חכמתו.
  2. תיאור הבית שבנה – בית המקדש.
  3. המזון שמוגש – המאכל שעל שולחנו.
  4. סדר ישיבת השרים – עבדי המלך, מושב עבדיו.
  5. מראה המשרתים הלבושים בהידור.
  6. משקיו- העבדים הממונים על מזיגת השתייה.
  7. “עולתו אשר יעלה בית ה’ ” – מלשון “עולה” – מלכת שבא התרשמה מהקורבנות הרבים שהובאו לבית המקדש, או מלשון “עלייה” – המלכה התרשמה מהמדרגות, מהמסלול שנבנה בארמון והוביל לבית המקדש.

 

המחבר נוקט בדרכים שונות כדי להדגיש את הרעיון המרכזי בפרק – להציג את שלמה כמלך מושלם, חכם הנוהג עפ”י דרכי צדק. מהן הדרכים?

1.שימוש במספרים טיפולוגיים – התפעלותה של מלכת שבא משלמה מוצגת עפ”י שבעה דברים, מספר טיפולוגי. מספר טיפולוגי – מספר נוסחאי המלמד על שלמות, הצגת שלמה כמלך מושלם.

2.שימוש במילה מנחה “חכמה” ובשורשים המנחים ש.מ.ע/ ד.ב.ר, המדגישים את חכמת שלמה ואת התפעלות הסביבה מחכמה זו.

  1. שימוש לשון הגזמה – כל הדברים שמביאה מלכת שבא לשלמה, בכמות שלא נראתה מעולם.

איך מלכת שבא מגיבה לכל מה שהיא רואה בבית שלמה?

“ולא היה בה עוד רוח” – ביטוי שמעיד על מוות, וכאן ניראה שהיא התעלפה, כל כך התרשמה ממה שהיא ראתה, כל כך התרגשה עד שכמעט איבדה את ההכרה.

אז מלכת שבא, שעושה את המסלול הקשה הזה משבא לירושלים, שבאה עם צבא גדול, וניכר כי היא עשירה מאוד, ובוודאי גם חכמה, היא מתעלפת למראה עושרו וחוכמתו של שלמה?

יכול להיות שמלכת שבא רוצה להבליט את הנשיות שלה, ואולי באותה תקופה נשיות אופייה בחוסר אונים, ולכן היא מעמידה פנים כמתעלפת על מנת לצוד את תשומת ליבו של שלמה?

על הלוח:

 

ו וַתֹּאמֶר, אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי–עַל-דְּבָרֶיךָ, וְעַל-חָכְמָתֶךָ.  ז וְלֹא-הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים, עַד אֲשֶׁר-בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי, וְהִנֵּה לֹא-הֻגַּד-לִי, הַחֵצִי:  הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב, אֶל-הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.  ח אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ, אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה, הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד, הַשֹּׁמְעִים אֶת-חָכְמָתֶךָ.  ט יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּרוּךְ, אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ, לְתִתְּךָ עַל-כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל–בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, לְעֹלָם, וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ, לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.

 

בפסוקים 9-6 בא לידי ביטוי מוטיב השבח מפי זר. מלכת שבא מעניקה אישור לחכמת שלמה, חיזוק לכך שחכמתו היא אלוהית. מאחר ולאדם זר אין אינטרס לשבח ממלכה זרה, נחשב שבח זה למשכנע יותר.

היא מודה שחכמתו של שלמה עולה על השמועות ששמעה. מתארת את אושרם של האנשים המשרתים את שלמה (פסוק 8), הנהנים מחכמתו ולבסוף מברכת את ה’ שבחר בשלמה (פסוק 9).

הביטו בפסוק 10, בפסוק זה חוזר מידע שנאמר בפסוק 2. מהו המידע?

פסוק 2: וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה, בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב-מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה;

פסוק 10: וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד–וְאֶבֶן יְקָרָה; לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב, אֲשֶׁר-נָתְנָה מַלְכַּת-שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

תשובה: חזרה על המתנות שהביאה מלכת שבא לשלמה.

מהם ההבדלים במידע הנמסר בין פסוקים אלה?

תשובה: כמות מדויקת של כיכרות הזהב.

על הלוח:

יא וְגַם אֳנִי חִירָם, אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר:  הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים, הַרְבֵּה מְאֹד–וְאֶבֶן יְקָרָה.  יב וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת-עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית-יְהוָה, וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים, לַשָּׁרִים; לֹא בָא-כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים, וְלֹא נִרְאָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.

 

 

 

בפסוק 11 קיימת סטייה מסיפור מלכת שבא ונזכר מלך נוסף, חירם מלך צור, שהיו לו קשרי מסחר עם שלמה. הוא מביא לשלמה זהב, אבנים יקרות, עצי אלמוגים. נראה שחשוב היה למלכים לשמור על יחסים טובים עם שלמה מכיוון שדרכי המסחר היו בשליטתו. עפ”י פסוקים 12-11 נראה כי שלמה וחירם פתחו ציר מסחר חדש למזרח הרחוק דרך ים סוף וממנו לים הערבי לכיוון מזרח. חירם הביא לעסקה זו את מומחיות אנשי צור לבנות אוניות ולהפליג בהן, ושלמה הביא את הנמל הדרומי (אילת) שפתח פתח לדרום ולמזרח.

יש הסבורים שביקור מלכת שבא בארץ ישראל רומז על ברית סחר משולשת בין שלמה, מלכת שבא וחירם מלך צור.

פסוק 12 – שלמה משתמש בעצים המפוארים שקיבל משבא כדי לפאר את ארמונו ואת בית המקדש. שוב מאדירים את שלמה שהשתמש במתנות לא רק לצורך אישי, אלא דאג גם לעם. כמו כן רק בימיו נראו פריטים נדירים אלה.

חירם מלך צור מוזכר כבר בפרק הקודם, ושלמה מקיים ברית מסחר איתו, זוכרים את המטרות של מלכת שבא? גם מלכת שבא רוצה לסחור כאן בשטח של ממלכת יהודה, אך לצערה מלך צור הקדים אותה.

נשווה בין מלכת שבא למלך צור:

על הלוח:

חירם מלך צור מלכת שבא
מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב (פרק ט פסוק יד) מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב (פרק י פסוק י)
עֲצֵי אַלְמֻגִּים… לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה (פרק י פסוקים יא-יב) וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד… לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב (פרק י פסוק י)
אֶבֶן יְקָרָה (פרק י פסוק יא) אֶבֶן יְקָרָה (פרק י פסוק י)

נראה שיש כאן דוגמה של מלך מהמערב ומלכה מהמזרח הבאים לראות את חוכמת שלמה. אולי כדי ללמד אותנו שהשכנים בצפון (צור) והשכנים מדרום (מצרים ושבא) מתחרים ביניהם על הקרבה לשלמה המלך משום שכל המלכויות מסביב העריכו את מלכותו של שלמה.

האם לדעתכם היו למלכת שבא ולמלך חירם אינטרסים נוספים?

תשובה: ייתכן שרצו בקרבתו גם בגלל אינטרסים כלכליים – שווה להיות חבר של המוצלחים.

 

מה יש למלכת שבא שאין למלך חירם? זוכרים את ה”התעלפות” של מלכת שבא? בואו ניראה…

בפסוק 13 מופיע השורש נ.ת.נ המשמש כשורש מנחה.הוא מדגיש את המתנות שנתנו המלכים זה לזו, כדי להבליט את השוויון המדיני בין שתי הממלכות. לשון הפסוק מעוררת קושי: “והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה (=בקשה) מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה”.

מדוע נתינתו של שלמה נזכרת פעמיים בפסוק זה?

1.”חפצה” – הכוונה לרצונה של מלכת שבא בהסכם לשיתוף פעולה כלכלי מסחרי, או ברית סחר, כמו שהייתה בין שלמה לבין מלך צור (מלבד המתנות).

2.”חפצה” – עפ”י המדרש מילה זו רומזת ליחסי מין בין שלמה לבין מלכת שבא שבעקבותיהם יוולד יורש שצאצאיו הם מלכי שבא (מלבד המתנות).

*גם עפ”י האתוס האתיופי, התפתחה מערכת יחסים בין שלמה לבין מלכת שבא והיא ילדה לו את מנליק, שנעשה קיסר אתיופי. בני העדה האתיופית רואים את עצמם צאצאים של סיפור אהבה זה. מסופר על מנליק שהגיע לבקר את שלמה אביו וחזר לאתיופיה עם 12 נציגי השבטים. עפ”י המסורת האתיופית, אלו הם יהודי אתיופיה הראשונים. אמנם נאמר כי שבא הייתה ממלכה בחצי האי ערב, אך דברי יוסף בן מתתיהו מעידים כי הייתה מסורת שלפיה שבא מוקמה באזור מזרח אפריקה, בקרבת אתיופיה.

 

 

שיעור שלישי:

גוף השיעור – חוק המלך:  (20 דקות)

תקופת המלוכה ובייחוד תקופת מלוכתו של שלמה מלמדת כי סוסים, כסף ונישואים לנשים נכריות, הם שהקנו למלך עוצמה, פאר וקשרי חוץ ענפים. נכסיו המרשימים של שלמה מוצגים לראווה ברשימה מפורטת במל”א י 14-25. המילה “זהב” מופיעה שם 11 פעמים!

כסף וזהב חשובים מאוד לקיומה של הממלכה בעת מצוקה ומשמשים שוחד המרחיק אויבים מכְּניסה אל העיר. יעילותם של כלי המרכבה והסוסים וכוח הרתעתם אינם מוטלים בספק גם על פי ספר דברים עצמו. נישואי שלמה תרמו ליצירת קשרי מסחר, לפיתוח יחסים דיפלומטיים עם מדינות האזור ולהטבות שונות. למשל, בעקבות נישואיו עם בת פרעה קיבל את העיר גזר מפרעה. המציאות מלמדת אפוא שכסף, סוסים וקשרי נישואים הם מרכיבים חיוניים לביסוסה ולעוצמתה של הממלכה.

יש לשים לב שה”לאווים” שבחוק המלך בדברים יז 16-17 אינם איסורים מוחלטים על כסף, נשים וסוסים, אלא רק הגבלות – “לא ירבה” וליתר דיוק “לא ירבה – לו” – לצרכיו האישיים, לפֵיאוּר עצמו ולחיזוק כוחו.

 

בשיעור זה נתרגל את הפרק שלמדנו. עליכם להתחלק לזוגות ולענות על השאלות הבאות:

 

קראו את חוק המלך: דברים י”ז

טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ–לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  טז רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד.  יז וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  יח וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ–וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  יט וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו–לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  כ לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול–לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.

 

  • קראו מלכים א’, פרק י”א, פסוקים 1-4, מלכים א’ פרק י’ פסוקים 26-29,
  • מלכים א’ פרק י’ פסוק 14.
  • מה הם חטאי שלמה לפי המסופר בפסוקים שקראת? הסבר תשובתך.

 

שאלה לתרגול (20 דקות):

  • א. “ולא היה בה עוד רוח” (פסוק 5).
    “ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עינַי” (פסוק 7).
    ציינו שלושה דברים המוזכרים בקטע, שגרמו למלכת שבא להתפעלות ולתדהמה.
  • ב. קראו פסוקים 13-10 בקטע שלפניך.
    • 1) מהי הפעילות המשותפת לשלמה המלך ולחירם מלך צור? (תוכלו להיעזר במלכים א, ט’, 28-26 ).
    • 2) יש הסבורים שהביקור של מלכת שבא אצל שלמה נועד לברר אפשרות של שיתוף פעולה עם שלמה, כמו שעשה חירם.
      הסבירו סברה זו, ובססו אותה על פסוקים 13-10.
  • ג. קראו פסוקים 9-6 וגם קהלת, א’, 18-12 .
    מהו היחס של מלכת שבא כלפי חכמת שלמה, ומהו היחס של קהלת כלפי החכמה בכלל?
  • ד. קרא גם מלכים א, י”א, 9-1 .
    הסבירו כיצד התיאור של שלמה בקטע זה מפרק י”א עשוי להסביר את הצלחת מדיניות החוץ שלו ואת מקור עושרו הרב.

 

לאחר המענה חוזרים למליאה, ומציגים את התשובות.

 

סיכום (5 דק')

סיכום השיעור: (5 דקות)
בפרק זה ראינו את הקשר בין שלמה לה’ – איך הבטחתו של ה’ בפרק ג’ באה לידי ביטוי בפרק זה וחוכמתו אכן נודעת למרחקים.
אנו רואים את הקשר בין שלמה למלכים אחרים – קשרים מדיניים וקשרים אישיים.
ראינו כי מלך צור ניסה בעזרתו של שלמה להקים קו אניות ולחדור לארצות המזרח הרחוק, בזה פגע בכלכלתם של שבטי ערב, שפרנסתם הייתה ההובלה בשיירות גמלים ובזה עלול היה לסכסך את שלמה במצרים. למרות הרווח הגדול הצפוי ויתר שלמה למלכת שבא, שבאה לקדם את פני הרעה והביאה לו מתנות רבות ויקרות. שלמה שמר גם על הקשר עם חירם, אלא שמעתה היה שותף לחירם במסחר עם ארצות הים התיכון.

קבצים וחומרי עזר

קישורים

התוכן רלוונטי לחומר הנלמד
המשאבים טובים ועדכניים
השיעור משלב כלים דיגיטלים
דירוג כולל לשיעור זה הממוצע הגדול

הגב

avatar
  הירשם  
הודע על